לקויות למידה מאפיינות את האדם משחר ההיסטוריה. אך כעת בעת המודרנית, הדבר מקבל משמעות קריטית. שתי לקויות הלמידה הנפוצות ביותר ואשר קיימות בכ- 20% מהאוכלוסייה בדרגות חומרה שונות, הן הדיסלקציה והדיסגרפיה, עבור בעיות בקריאה ובכתיבה בהתאמה. בשורות הקרובות תוכלו ללמוד על לקויות אלו יותר לעומק ועל הדרכים לטפל בהן על הצד הטוב ביותר.
מהי לקות למידה הנקראת דיסלקציה?
דיסלקציה נחשבת ללקות הלמידה הנפוצה ביותר והבסיס של הוא על רקע בעיות בהתפתחות הנוירולוגית. דיסלקטים מתקשים בקריאה ואיות נכון של מילים ולמעשה מפעילים מנגנוני פיצוי קוגניטיביים על מנת לנסות ולהתגבר על הבעיה. מנגנונים אלו הינם גוזלי זמן ואנרגיה ולכן קריאתם ולפעמים גם הדיבור שלהם הינו איטי ומסורבל.
חשוב לציין כי למרות שהמילה "דיסלקט" מופיעה פעמים רבות בשפת העם כמעין קללה עבור אדם שנחשב "טיפש", דיסלקציה אינה מעידה כלל על רמת המשכל או האינטליגנציה של אדם, אלא על בעיה נוירולוגית בלבד. כשלא מטופלות כהלכה, לקויות למידה עלולות לגרום לילד לחוש חוסר ביטחון עצמי.
בעיות שכאלו עשויות להופיע אצל ילדים ואז הן קרויות לקויות למידה דיסלקטיות התפתחותיות.
כאשר מדובר בבעיה חדשה שהופיעה אצל מבוגר, הדבר עשוי להצביע על התפתחות דיסלקציה חדשה על רקע שבץ מוחי או בעיות מוחיות אחרות.
נהוג לחלק את הדיסלקציה למספר סוגים נפרדים, כאשר אין זה נדיר כי יותר מסוג אחד יופיע אצל אותו אדם:
- בעיות במיקום אותיות (שיכול) – הדיסלקט מחליף באופן בלתי מודע את מיקום האותיות במילים מסוימות או קבוצת מילים. למשל – יקר במקום קיר, פיצה במקום ציפה וכו'.
- בעיות הגייה (פונולוגיה) – ישנם דיסלקטים שמגלים קושי בהגייה של מילים, מוכרות או לא מוכרות. עם השנים לומד האדם כיצד להתגבר על מכשול זה באמצעות למידה ושינון אך משום שכך הדיבור עשוי להיות איטי במפגש עם מילים שכאלו.
- החלפת אותיות בצמדי מילים – "כוס שתייה" עשויה להפוך בקריאה אצל דיסלקט כ- "כו שתייס".
בנוסף ניתן למצוא סוגי דיסלקציות פחות נפוצות אך בהחלט קיימות כגון דיסלקציה ויזואלית, דיסלקציה משולבת ודיסלקציה לקסיקאלית. לקויות למידה בצורה של דיסלקציה עשויות להתבטא גם בסממנים חיצוניים שכביכול אינם קשורים אליה ישירות.
למשל, כאשר ילדים דיסלקטים לעיתים מתקשים לבצע בחירות (בין ממתקים, בגדים, חברים). או כאשר מבוגרים מתקשים במילוי טפסים ולו אף הפשוטים ביותר.
מהי דיסגרפיה?
בעוד הדיסלקציה משפיעה רבות על איכות הקריאה של אדם, הסובלים מדיסגרפיה מאופיינים מהפרעה קוגנטיבית-התפתחותית המתבטאת בכתיבה לקויה. ילדים אלו מציגים ממצא קליני של כתב יד לא קריא. הם כותבים לאט ביחס לשאר, חורטים חזק על הדף וידיהם מתעייפות לאחר פרק זמן לא ארוך של כתיבה. לעומת לקויות למידה אחרות, תופעת הדיסגרפיה משפיעה גם על מישורים מקבילים, מה שיכול להתבטא לא רק בקשיים בכתיבה אלא גם בהקלדה על מחשב.
דיסגרפיה כוללת גם את ההיבט של שגיאות כתיב שנובעות משום העובדה שהילד אינו מכניס ל- "מילון" הכתוב בראשו את הכתיבה הנכונה של המילים, עד לכדי זניחת המאמץ לשנות את המצב (במידה והוא אינו מטופל או שאינו מטופל בצורה הנכונה). שגיאות כתיב אלו כוללות בעיות בזיהוי הבדלים בין אותיות הומופנויות (שלהן אותו צליל, כגון ת' ו- ט') אך גם שגיאות אחרות שנובעות מקושי פונולוגי עמוק יותר כגון המצאת מילות תפל (חסרות משמעות) במקום מילים קיימות (כתיבת "הרגוט" במקום "יוגורט").
מכון לאבחון לקויות למידה – המקום לטיפול יעיל וממוקד
על מנת להצליח לטפל בדיסלקציה ודיסגרפיה בצורה הטובה ביותר, חשוב לאבחן את הלקויות כמה שיותר מהר. מדהים לגלות כי למרות שמדובר בלקויות שקל לזהות באופן ברור על פי התופעות שתוארו לעיל, ילדים רבים מגיעים לגיל מבוגר מבלי שבאמת אובחנו והדבר התגלה להם רק בעקבות קשיים בעבודה או בלימודי ההשכלה הגבוהה.
הדבר גורם להם לסבול לאורך שנים מבעיות בביטחון העצמי בשל הישגים לימודיים נמוכים ולחוש תחושות לחץ, חרדה ופחד מכישלונות. על מנת למנוע זאת חשוב ליצור קשר עם מכון לאבחון לקויות למידה כשיש לכם חשש כי ילדכם סובל מלקות למידה כלשהי ולא להתעלם מהמצב.
במכון מקצועי יבצעו אבחון מסודר לגבי הבעיה הספציפית ממנה סובל הילד (או האדם). ישללו בעיות רקע (למשל, בעיות ראייה, שמיעה וכו') ולמעשה ישפכו אור על הקשר שבין הבעיה לתופעות הבאות לידי ביטוי. תהליך האבחון של לקויות למידה כולל סדרה של מבחנים ובדיקתם ע"י מומחים, קיום שיחות לשם הכרת הנבדק ומאפייניו האישיים. בסופו של דבר מתן הנחיות כיצד להתמודד בצורה בריאה ונכונה עם הלקות שאובחנה.
האבחון עשוי לעזור לתלמידים בכל הגילאים (גילאי בית ספר והשכלה גבוהה) לקבל גם הקלות שונות על מנת ליישר קו עם שאר בני כיתתם, דבר שיכול להתבטא בהארכות זמן, מבחנים בעל פה ועוד.
