ניהול תביעת רשלנות רפואית נגד גורם רפואי או מוסד רפואי היא דבר מורכב מאוד שכן, בדרך כלל תביעה כזו תיתקל מנגד בניסיונות להוכיח כי הנזק שנגרם לתובע אינו עומד בהגדרה של רשלנות רפואית, ובטח לא של אובדן כושר עבודה. בכתבה זו, המומחים שלנו יסבירו לכם כל מה שצריך לדעת על הנושאים השונים של תביעת אובדן כושר עבודה, תביעת רשלנות רפואית וכל מה שביניהם.
מה הקשר בין תביעת רשלנות רפואית לבין אובדן כושר עבודה?
רגע לפני שאתם מחפשים אחר עורך דין אובדן כושר עבודה שיוכל לסייע לכם לאורך כל הדרך מבחינת הליווי המשפטי שלכם, הרי שעליכם להבין קודם לכן בדיוק מהו הקשר בין תביעת רשלנות רפואית לבין הנושא של אובדן כושר עבודה. למעשה, במקרים מסוימים ייתכן כי אובדן כושר עבודתו של מטופל שעבר ניתוח או הליך רפואי אחר חווה את הנזק שנגרם לו ישירות כתוצאה של התנהלות רפואית לקויה, ובמקרים רבים הדבר מביא איתו עילה להגשת תביעה.
מתי אפשר להגיש תביעת רשלנות בגין אובדן כושר עבודה?
תביעת רשלנות רפואית בבסיסה נועדה להעניק למטופל פיצוי הולם עבור הנזק הרפואי שנגרם לו כתוצאה מרשלנות הגורם הרפואי המטפל, לרוב כל עוד מדובר בנזק אותו ניתן לאמוד. כך לדוגמא, אם הנזק שנגרם למטופל מצריך טיפולים רפואיים משלימים, הרי שהפיצוי הכספי יתבסס בחלקו על העלות הכספית שלת הטיפולים האלו, כמובן בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרמה למטופל. אולם, תביעת אובדן כושר עבודה שונה לגמרי באופן מהותי שכן, במקרה זה מדובר בפיצויים שאמורים להיות מוענקים בגין תקופת הזמן במהלכה הצד התובע לא יוכל לכלכל את עצמו – הרי הוא תובע פיצויים כספיים בגין אובדן כושר העבודה שלו. מסיבה זו, יש להוכיח לבית המשפט כי אכן יש מקום לפסיקת פיצויים בעקבות אובדן כושר עבודה. מחובתו של התובע להוכיח כי כושר עבודתו נפגע בצורה מוחלטת, ברמה של 75% לפחות, וכן גם כי מדובר כאן בפגיעה תמידית – ללא יכולת שיקום מלאה.
בשורה התחתונה
תביעת אובדן כושר עבודה ותביעת רשלנות רפואית הן אינן עניין של מה בכך. מדובר בתהליך מורכב ומאתגר למדי, במהלכו כל מי שנגרם לו נזק כזה או אחר יצטרך להוכיח את חומרת הנזק שנגרמה לו על מנת שיוכל לקבל את הפיצויים המתאימים. לכן החלטנו לפשט לכם את העניין, ולתת לכם קצת רקע בכתבה זו.
