טיקים בפנים היא הטענה השכיחה ביותר איתה ניגשים הורים לילדים לנוירולוג. הפרעות תנועה באופן כללי וטיקים בפנים באופן ספציפי הם חלק מתהליך שאינו רצוני המפריע למהלך התקין של התנועה. בעוד יש הפרעות או טיקים בהן יש יותר מדי תנועה מה שנקרא היפר קינטיות: תנועות שנוספות לתנועה הרגילה, מנגד יש הפרעות תנועה עם הפחתה של התנועתיות התקינה בפנים ומכונות היפוקינטיות. נהוג לחלק את הטיקים בפנים לכמה סוגים. הסוג הראשון הוא טיקים תנועתיים הבאים לידי ביטוי במצמוץ, מתיחה של הפה, משיכות צוואר או משיחות כתפיים. הסוג השני הוא טיקים קוליים המאופיינים בכחכוח גרון, אנחות, צווחות ואפילו קללות. יש גם טיקים מורכבים המערבים כמה תנועות אותן יבצע הילד באותו סדר. נראה שטיקים הופכים חמורים יותר במצבי לחץ, מתח, חרדה ובזמן עייפות.
טיקים בפנים אצל ילדים – האם צריך לטפל ואיך?
לא כל הטיקים מחייבים טיפול. בחלק גדול מהמקרים התופעה חולפת מעצמה. כן כדאי להסביר לילדים שהטיקים אינם מסוכנים ולנסות להפחית את רמות המתח והחרדה בהן הילד שרוי. ככל שניתן יותר תשומת לב לטיקים, כך התופעה עלולה להחמיר וחשוב להבין שהם אינם פוגעים לפגיעה בתפקוד היומיומי של הילד, אלא אם כן מדובר בטיקים חמורים שאינם חולפים בעצמם. כמובן, כל מקרה לגופו, כפי שמציין לנו מרכז טיקלס, המוביל בטיפול בטיקים וטורט.
כשמגיע מצב שהטיקים מפריעים לילד, לא חולפים מעצמם או מעוררים תגובות חברתיות, כן כדאי לפנות לטיפול, גם כאשר מתעורר חשש להתפתחות תסמונת טורט. יש סוגים שונים של טיפולים בטיקים כמו למשל טיפול הומאופתי, טיפול תרופתי, טיפול באמצעות בוטוקס, טיפולים רגשיים, טיפול פסיכולוגי, טיפול בהיפוך הרגלים, טיפול הכרתי התנהגותי, חשיפה ומניעת התגובה וגם במקרים מסוימים נשקל טיפול באמצעות ניתוח. את הטיפול יש להתאים לגיל הילד, מצבו הפיזי, מצבו הרפואי והנפשי.
