ערמונית מוגדלת
ערמונית מוגדלת, או בשמה הרפואי הגדלה שפירה של הערמונית, היא מצב שבו תאי הבלוטה מתרבים והבלוטה גדלה בהדרגה. מדובר במצב שפיר, שאינו סרטן, אבל הוא בהחלט יכול להשפיע על איכות החיים. התפקיד העיקרי של בלוטת הערמונית בא לידי ביטוי בחיוניות שלה בתהליך ייצור נוזל הזרע.
בלוטת הערמונית מקיפה את צינור השתן, ולכן ערמונית מוגדלת יוצרת לא פעם בעיות במתן שתן, מה שמצריך ביקור אצל אורולג מומחה. התופעה נפוצה מאוד אצל גברים מבוגרים, והיא נוטה להתגבר עם הגיל.
מה גורם לערמונית מוגדלת?
לרוב מדובר בשינויים הורמונליים שמתרחשים עם הגיל. הסיבה המדויקת אינה ידועה עד הסוף, אבל הגיל הוא הגורם המרכזי, ויש גם השפעה לרקע המשפחתי ולמצב הבריאותי הכללי. הגדלה של הערמונית היא חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי, ולא כל הגדלה גורמת לתסמינים. יש גברים עם בלוטה גדולה יחסית שכמעט אינם מרגישים דבר, ויש מי שסובלים מתסמינים בולטים גם כשהבלוטה גדלה רק מעט.
מהם התסמינים של ערמונית מוגדלת?
בתחילת התהליך מופיעים תסמינים שקשורים לקושי במתן שתן או לתכיפות: זרם חלש, צורך להתאמץ כדי להתחיל, תחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף, דחיפות, וקימה בלילה כדי להטיל שתן. עם הזמן יכולים להופיע סיבוכים, שבמקרים רבים דורשים התערבות של אורולוג מומחה.
יש גברים שמגיעים לעצירת שתן, כלומר חוסר יכולת להטיל שתן, מצב שמצריך ניקוז של השלפוחית בקתטר. כשהשלפוחית אינה מתרוקנת כראוי לאורך זמן, הלחץ יכול להשפיע גם על הכליות ולפגוע בתפקודן, ואז הניקוז חשוב עוד יותר.
בנוסף, עלולים להתפתח זיהום או דלקת בדרכי השתן, להיווצר אבנים בשלפוחית, ובמקרים מסוימים להופיע המטוריה, כלומר דם בשתן. בכל מקרה כזה חשוב לגשת לאורולוג מומחה לקבלת טיפול ולבדיקת התסמינים לעומק, גם משום שדם בשתן יכול לנבוע מסיבות אחרות שצריך לשלול.
אילו בדיקות עושים כדי לאבחן את המצב
האבחון מתחיל בשיחה על התסמינים. לא פעם הרופא יבקש למלא שאלון קצר שמדרג את חומרת התלונות, ולפעמים גם לנהל יומן שתייה ושתן במשך כמה ימים. אחרי זה מגיעה בדיקה גופנית, שכוללת בדרך כלל בדיקה רקטלית להערכת הגודל והמרקם של הבלוטה.
בהמשך נעשות בדיקות שתן ובדיקות דם, כולל בדיקת PSA ובדיקת תפקודי כליות. בדיקת אולטרסאונד יכולה להראות את גודל הערמונית ואם נשאר שתן בשלפוחית אחרי ההטלה, ובדיקת זרימת שתן מודדת את עוצמת הזרם. לא כל מטופל צריך את כל הבדיקות, והאורולוג יתאים אותן למצב.
ערמונית מוגדלת וסרטן הערמונית: לא אותו דבר
רבים חוששים שתסמיני שתן מעידים על סרטן. ערמונית מוגדלת וסרטן הערמונית הם שני מצבים שונים, אף שהם יכולים להופיע אצל אותו אדם ובאותו גיל. הגדלה שפירה מתפתחת בדרך כלל באזור הפנימי של הבלוטה, סביב צינור השתן, ולכן גורמת מוקדם יחסית לתסמיני שתן. סרטן הערמונית, לעומת זאת, לרוב אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים.
המשמעות היא שתסמינים של ערמונית מוגדלת אינם סימן לסרטן, אבל גם היעדר תסמינים אינו שולל אותו. זו אחת הסיבות שהאורולוג עשוי להמליץ על בדיקת PSA ועל בדיקה גופנית גם כשהתלונות נראות שגרתיות. רמת PSA יכולה לעלות גם בגלל ערמונית מוגדלת או דלקת, ולכן הפירוש שלה נעשה תמיד יחד עם שאר הממצאים.
איך מטפלים בערמונית מוגדלת?
תכנית הטיפול חייבת להיות מותאמת למצבו של המטופל באופן ספציפי. ההתייחסות תמיד תהיה לפי אופי התסמינים, חומרתם והרקע הבריאותי של המטופל.
יש שלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא מעקב קבוע ושינויים בהרגלים, שמתאימה בעיקר כשהתסמינים קלים. השנייה היא טיפול תרופתי, שמטרתו להרפות את השרירים סביב צוואר השלפוחית או להקטין בהדרגה את הבלוטה. השלישית היא טיפול ניתוחי או פרוצדורה זעיר פולשנית, כלומר ניתוח ערמונית.
כשמחליטים על ניתוח, השיטה הוותיקה והנפוצה היא כריתה אנדוסקופית של הערמונית דרך השופכה, בלי חתך חיצוני. כיום, בזכות טכנולוגיות מתקדמות, יש גם שיטות נוספות, למשל כריתה או אידוי של רקמת הערמונית בלייזר, וטכניקות זעיר פולשניות אחרות. לכל שיטה יתרונות ומגבלות, ושווה לשאול את האורולוג מה מתאים לגודל הבלוטה ולמצב הבריאותי שלכם, מה משך ההחלמה הצפוי ואילו תופעות לוואי אפשריות.
הרגלים יומיומיים שמקלים על התסמינים
לצד הטיפול הרפואי, שינויים קטנים בשגרה יכולים לעשות הבדל. כדאי להפחית שתייה בשעות שלפני השינה, לצמצם קפאין ואלכוהול שמגבירים את תדירות ההטלה, ולא להתאפק זמן רב כשיש צורך. יש מי שמרוויח מהטלת שתן כפולה: אחרי שמסיימים, ממתינים כמה רגעים ומנסים שוב. פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין ומניעת עצירות תורמות גם הן.
חשוב גם לבדוק עם הרופא אילו תרופות אתם נוטלים. תרופות מסוימות, למשל חלק מהתרופות נגד הצטננות ואלרגיה, עלולות להחמיר את הקושי במתן שתן. כל מקרה הוא אישי, ולכן את תכנית הטיפול כדאי לבנות יחד עם אורולוג שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלכם.




