טכנולוגיות מתקדמות ברפואת רשתית: כיצד מומחה רשתית שומר על הראייה

אנחנו נוטים להתייחס לראייה טובה כדבר מובן מאליו ולקוות שהראייה תמשיך לשרת אותנו היטב בכל גיל. אך ברגע שהיא נפגעת – פתאום או בהדרגה – משתנה תחושת הביטחון, ופעולות יומיומיות נעשות מורכבות יותר. במצבים שבהם הפגיעה נובעת ממחלת רשתית, נדרש לעיתים טיפול מיידי – כדי למנוע החמרה הדרגתית בראייה, שלעיתים אינה ניתנת לתיקון

"אנשים נבהלים ובצדק," אומר ד"ר אליק רוזנפלד, מומחה לניתוחי רשתית וקטרקט, "כאשר מופיע פתאום כתם בשדה הראייה, קווים מתעוותים או ראייה מטושטשת – התחושה היא שמשהו יסודי השתבש. המפגש עם מומחה רשתית בשלב הזה עשוי להיות ההבדל בין ירידה משמעותית בראייה לבין חזרה לתפקוד כמעט מלא".

מחלות רשתית – שכיחות ומורכבות

לצד קטרקט, שמופיע בהדרגה וניתן לרוב לצפות את התפתחותו, מחלות רשתית נוטות להופיע באופן פתאומי או להחמיר במהירות. "אנחנו מדברים על מצבים כמו ניוון מקולרי, סיבוכי סוכרת או היפרדות רשתית – נפוצים במיוחד בגיל המבוגר" מסביר ד"ר רוזנפלד. "למשל, כשליש מחולי הסוכרת צפויים לפתח רטינופתיה סוכרתית ברמות שונות במהלך חייהם ושליש מהאוכלוסייה מעל גיל 75 עשויה לפתח ניוון רשתית ונדרשת למעקב מומחה רשתית".

למידע נוסף, בקרו באתר ד"ר רוזנפלד, מומחה מחלות רשתית העין >>>

בחלק מהמקרים, הפגיעה ברשתית מלווה בתסמינים ברורים כמו הבזקי אור, הופעת נקודות כהות ("זבובים") או עיוותים בתמונה. במקרים אחרים, השינוי הדרגתי אך משמעותי, כמו טשטוש בראייה המרכזית או ירידה ביכולת לקרוא או לזהות פנים.

הכלים שעומדים לרשות המומחה

מומחה רשתית מאבחן ומטפל במצבים מורכבים אלה בעזרת שילוב של ידע קליני, ניסיון כירורגי ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. הכלי המרכזי לאבחון הוא מכשיר ה-OCT – טומוגרפיה אופטית קוהרנטית – שמאפשר לראות את שכבות הרשתית ברזולוציה גבוהה – כמעט כמו שרואים את הרקמה עצמה במיקרוסקופ ולזהות שינויים עדינים בשלבים מוקדמים.

"למעשה, אנחנו מקבלים 'חתך רוחב' של הרשתית, תוך שניות," אומר ד"ר רוזנפלד, "וזה מאפשר לנו לזהות נוזלים, קרעים, קרומים או נזקים באספקת דם בצורה מדויקת מאוד ובדיוק גבוה".

בנוסף, עומדים לרשות הרופא גם אמצעים טיפוליים שעד לפני שנים אחדות לא היו קיימים: הזרקות תוך-עיניות  של תרופות שעוצרות ומשנות באופן מהותי את מהלך המחלה, לייזרים ממוקדים לעצירת דליפות מכלי דם או טיפול בקרעים, וניתוחי רשתית בגישה זעיר-פולשנית עם מכשירים ניתוחיים בקוטר של מחט דקיקה.

"הניתוחים כיום מבוצעים דרך פתחים מיקרוסקופיים, ללא צורך בתפרים במרבית המקרים, עם החלמה מהירה ופגיעה מזערית ברקמות העין," מוסיף ד"ר רוזנפלד. "אנחנו יכולים להסיר דימום, לתקן היפרדות רשתית או לטפל בממברנה אפירטינלית (ERM) – תוך שימוש בטכנולוגיה שמדמה ניתוח בתלת-ממד".

מתי חשוב לפנות בהקדם לבדיקה?

קיימים סימנים המצביעים על כך שנדרש בירור מיידי אצל רופא עיניים:

• ירידה פתאומית בראייה – בין אם בעין אחת או שתיהן.
• הופעת הבזקי אור או "זבובים" בשדה הראייה – סימנים שיכולים להעיד על היפרדות זגוגית וקרע ברשתית.
• כתם כהה, עיוות או תחושת "מריחה" של מרכז התמונה.
• חבלה לעין – גם אם נראית שטחית – מצריכה בדיקה לשלילת פגיעה פנימית.

לדברי ד"ר רוזנפלד, "במקרים רבים, המטופלים מחכים ומקווים שהבעיה תחלוף מעצמה – וזה עלול לעלות להם בראייה. הכלל הוא פשוט: בכל הפרעה חדשה בראייה עדיף לגשת לבדיקה מאשר לאבחן מאוחר מדי".

מה גורם למטופלים להגיע מאוחר מידי ואיך ניתן לשפר זאת

"אחת הסיבות לפניה מאוחרת של מטופלים היא שההפרעה בראייה מתבטאת בעין אחת בלבד ולא שמים אליה לב" מסביר ד"ר רוזנפלד. " מומלץ לבחון את הראייה בעין אחת בכל פעם – פעולה פשוטה שעשויה לחשוף שינוי שלא מורגש כששתי העיניים פועלות יחד. בנוסף, מעקב תקופתי אצל רופא עיניים ואפילו אצל אופטימטריסט יכול לסייע בזיהוי ירידה בראייה ולאבחון מוקדם של מחלות רשתית. בנוסף, חשוב להבין שאין סיבה "לגיטימית" לירידה בראייה. גיל אינה סיבה לפגיעה בראייה, וצריך להיזהר מלייחס כל ירידה בראייה לקטרקט. רק בדיקת רופא עיניים תאבחן את הסיבה לירידה בראייה ותקבע את הצורך בבדיקות נוספות או בטיפול"

שיתוף פעולה בין מטופל לרופא

על אף שמערכות ההדמיה והניתוחים הפכו מדויקים יותר, ההצלחה תלויה גם בהגעה בזמן. "ככל שמטופל מגיע בשלב מוקדם יותר של המחלה, כך התוצאה תהיה טובה יותר – ולעיתים נמנע ניתוח לגמרי," מדגיש ד"ר רוזנפלד.

מטופלים בעלי מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם או קוצר ראייה גבוה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות רשתית, ולכן יש להקפיד על מעקב תקופתי גם ללא תסמינים.

למאמרים מקצועיים נוספים בקרו במדור רפואה ובריאות >>>

המומחיות שיכולה לשנות את מהלך המחלה

כאשר נדרש טיפול ניתוחי – לדוגמה, במקרה של היפרדות רשתית – בחירת המומחה מבטיחה לא רק אבחנה מדויקת אלא גם תכנון קפדני וביצוע זהיר של הפעולה. "רפואת רשתית היא תחום שדורש דיון רב – גם באבחנה וגם בטיפול" אומר ד"ר רוזנפלד. "זה תחום שמשלב הבנה אנטומית, כירורגיה עדינה וניסיון ניתוחי".

המפגש עם מומחה רשתית הוא לא רק שלב בבירור הרפואי – הוא גם רגע משמעותי שיכול להשפיע על איכות החיים של המטופל בטווח הארוך. במקרים רבים, ההתערבות המדויקת היא שמאפשרת חזרה לתפקוד תקין ומניעת הידרדרות.

לסיכום

פגיעה ברשתית אינה חייבת להוביל לאובדן ראייה – בתנאי שמאבחנים בזמן ומטפלים נכון. בזכות טכנולוגיות מתקדמות, ניסיון כירורגי ויכולת להתאים את הגישה לכל מטופל, רפואת הרשתית כיום מציעה כלים יעילים לשימור הראייה.

"אנחנו לא תמיד יכולים להבטיח חזרה מלאה לראייה שהייתה," מסכם ד"ר רוזנפלד, "אבל ברוב המקרים – אם מגיעים בזמן – נוכל לעצור את ההחמרה, לשקם את המצב ולשפר משמעותית את איכות החיים".